75.3% מתושבי מדינת ישראל, כ-6,200,000 תושבים הם יהודים. בישראל, שיועדה להיות מדינת העם היהודי, ומגדירה את עצמה כמדינה יהודית דמוקרטית, אין הפרדה ממשית בין דת למדינה, והיחסים בין הממסד הדתי לשלטונות נגזרים במידה רבה ממכתב הסטטוס קוו שנשלח בעת הקמת המדינה ועיגן את ההסכמות בין דוד בן-גוריון לממסד הרבני (ובו הוסכם בין השאר על כך שמוסדות המדינה ישמרו שבת וכשרות, ודיני האישות יתנהלו על פי ההלכה). הדת השלטת בישראל היא היהדות, ודתות המיעוטים הגדולות הן האסלאם והנצרות.
לא קיימים נתונים רשמיים לגבי מספר האתאיסטים או האוכלוסייה הלא-דתית, אשר עשויה לכלול עד רבע מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:[19]
43% "לא דתיים, חילוניים"
23% "מסורתיים לא כל כך דתיים"
15% "דתיים מסורתיים"
10% "דתיים"
9% "חרדים"
הערה: הנתונים מהלמ"ס, נכון ל-2011 (פורסם ב 2012), על פי הגדרה עצמית של בני 20 ומעלה. בשל כמות הילדים הגדולה יותר בכל משפחה חרדית ודתית, סביר כי אחוז הדתיים והחרדים (הכולל גם בני 19 ומטה) הוא גדול יותר בכמה אחוזים.
התפלגות מאמינים ולא מאמינים על פי מחקר המשך של מרכז גוטמן שבוצע ב 2009:
80% מאמינים באלוהים
20% לא מאמינים
20.6% מתושבי הקבע בישראל, כ-1,720,000 תושבים, (כולל תושבי מזרח ירושלים) הם ערבים, הנקראים ומחשיבים עצמם כערביי ישראל או כ"פלסטינים אזרחי ישראל". שיעור הערבים הנוצרים בקרב הערבים בישראל הוא כ-9% ומהווה כ-2% מכלל האוכלוסייה. בנוסף ישנם דרוזים (כ-120 אלף איש, או 1.7%) וצ'רקסים, שגם הם נספרים כערבים.[20] כ-4.1% מתושבי מדינת ישראל מוגדרים כ"אחרים" (כ-327,000 תושבים). רובם המכריע הם עולים ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים, למשל כאלה שאמם איננה יהודיה.
- ויקיפדיה